החלטות, בחירות ושאר ירקות... 

לעיתים אנו קמים בבוקרו של יום חדש (במיוחד זה פוגש אותנו בתחילת שנה חדשה...) עם החלטה שמהיום נעשה את הדברים אחרת. מהיום הכול יהיה שונה:

נפסיק לעשן...

נתחיל דיאטה (ונאכל כל יום סלט ירקות מושקע שהכנו במו ידינו...)

נעשה ספורט פעמיים בשבוע (לפחות!)

לא נתעצבן כשבת הזוג שוב "תחפור"... או כשהילדים שוב ינדנדו ש"נקנה להם"...

(כל אחד מוזמן לבחור את מה שיותר רלוונטי עבורו ועבור חייו...)

עוברות להם מס' שעות (במקרה הרע), או מס' ימים (במקרה האופטימי יותר...) ואנחנו חוזרים שוב לסורנו. את ההסברים, לעצמנו ולאחרים, אנו תולים בשלל סיבות "הגיוניות לכאורה": כל אותם משפטי ה"הייתי רוצה, אבל..."

אין לי כסף...

אין לי זמן...

אין לי ברירה כי...

אני חייב/ צריך...

אשליות ה"אין לי", "צריך" וה"אין ברירה", מבוססות על כך שאנו לא מבינים שלמעשה הבחירה נמצאת בידינו אך אנו נמנעים מלעשותה בשל סיבות שונות: 

לדוגמא, ישנם שיקולים שונים, המבוססים על סדרי העדיפויות האישיים שלנו, אך לא באמת קשורים לחוסר אונים וחוסר יכולת (זה לא שבאמת "אין לי זמן לפעילות גופנית" אלא שבערב אני מעדיף לצפות בטלוויזיה..).

מעבר לכך, עלינו להבין שחלק מהקשיים "האוביקטיביים לכאורה" שאנו מעלים, הם בעצם תירוצים שאנו נאחזים בהם, על מנת לא להתמודד עם הפחדים והקשיים שההחלטה מעוררת בנו וביניהם הפחד מלהחליט ולהתחייב להחלטה וכל מה שכרוך בה (לדוגמא: האם אני אכן בשל ומוכן עכשיו להתמודד עם כל ההשלכות של חיפוש מקום עבודה חדש ומעבר אליו?) .

קיים גם הקושי בלשלם את המחיר/ים שההחלטה מצריכה (לדוג' בזמן דיאטה אאלץ לוותר על ההרגל לאכול כל בוקר בורקס גבינה עם הקפה ...)

לבסוף, קיים גם הפחד מלנסות להוציא לפועל את ההחלטה ואז להיכשל (ובעניין זה אני מזמינה אתכם לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא: " פחד מכישלון או איך להתגבר על הפחד מה"זאב הגדול והרע"?)

 אז מה ניתן לעשות כדי להתחייב להחלטות/בחירות שלנו ולהפסיק את "התירוצים"?

דבר ראשון, בחנו מחדש את סדרי העדיפויות שלכם והחליטו מה הכי חשוב לכם. על מה אתם מוכנים לוותר ועל מה לא? מהם הערכים לפיהם אתם רוצים לנהל את חייכם? האם אתם מקצים לדברים שהגדרתם כחשובים ביותר לכם, מספיק זמן, אנרגיה ומשאבים אחרים? בקבלת ההחלטות התנהלו באופן שישקף את סדרי העדיפויות שלכם.

בחנו מחדש את כל אותם "אמיתות חיים" שמנהלות אתכם. מי אמר שצריך? האם זה באמת נכון ורלוונטי לאורח חיי כרגע? האם זה באמת שלי? או שמדובר באופן בו חונכתי? לעיתים אנו ממשיכים להתנהל כפי שגדלנו וכפי שאנו סבורים ש"צריך", גם כשזה לא "אמת לאמיתה" אלא רק דעה אחת מתוך מבחר דעות אפשריות... (לדוגמא: האם באמת צריך לבשל כל יום אוכל טרי רק עבור אותו יום? האם זה באמת חשוב ורלוונטי לאורח חיי, כאם המנסה לשלב בין אמהות, זוגיות וקריירה? )

מעבר לכך, נסו לחשוב "מחוץ לקופסא" ולמצוא פתרונות יצירתיים לקשיים אוביקטיביים שמתעוררים בדרך לביצוע ההחלטה (בהמשך לדוגמא הקודמת: ניתן להחליט לקנות אוכל מבושל מוכן, לבשל כמות גדולה יותר ולהקפיא, להיעזר מעט בסבתות ועוד...)

בנוסף, נסו להסתכל על מה שיש ולא על מה שאין. בחנו אילו משאבים יש לכם (ובמשאבים הכוונה גם לאנשים שיכולים לסייע ולא רק למשאבי זמן, כסף ואנרגיה...), שניתן להיעזר בהם למימוש ההחלטה שקיבלתם (לדוגמא: האם ניתן להיעזר במשפחה ולבקש שישמרו על התינוק, על מנת לממש את החלטתכם לצאת לבד פעם בשבוע?)

לבסוף, להחליט באמת להתחייב!! להבין שמדובר בבחירה שאנו לוקחים עליה אחריות אמיתית. אם זה אכן מספיק חשוב לנו, אז נהיה מוכנים לשלם גם את כל המחירים שכרוכים בהחלטה זו (לדוגמא: אנשים שעישנו כל חייהם, מפסיקים לעיתים לעשן בבת אחת, לאחר שקיבלו התקף לב. פתאום הרצון לחיות הופך לסיבה מוחשית ומספיק חשובה...)

במידת הצורך, ניתן כמובן להיעזר באיש מקצוע שילווה אתכם בתהליך.